הנוסחה שלי לשפיות במקום חדש

שי מורד
28 בינו׳
זמן קריאה 2 דקות

יש לי תיאוריה חדשה להתבוננות במציאות בתקופה האחרונה.

בגלל שהכל חדש חדש, חברים, אוכל ואפילו החוויה הפשוטה של ללכת ברחוב. אני מרגישה שנדרש ממני הרבה בשביל לעבד הכל, בתור בחורה רגישה מאוד

(לא אני המצאתי זה בערך 30% מהאכולוסיה)

אני קולטת המון מידע שמאוד מעייף אותי במהלך היום יום שלי.

אז אני מנסה לייצר נוסחה שתעזור לי להתנהל בתקופה הזו ולכן אני מחלקת את המציאות ל2

הזמן שלי בחוץ והזמן בפנים.

אני אתחיל מהזמן בחוץ

הזמן בו אני מחוץ לבית וגם מחוץ לאזור הנוחות שלי

(תוהה לעצמי מה נחשב אזור הנוחות שהכל חדש? נדרש מאיתנו מספר סביר של חשיפות כדי שאזור מסוים ירגיש נח)

אני חווה חוויות חדשות יחסית, פוגשת אנשים ומתנסה בגדול בצורת חיים אחרת.

עכשיו גם בתוך המציאות בחוץ אני מחלקת לשתיים

אני בתוך רצף אינטואיטיבי של החוויה

מצליחה ממש להיות בחוץ

בתפיסה הזו הגוף והראש תופסים חלק מאוד קטן, כאבים שהיו לא כל כך נוכחים

והמחשבות מינימליות ורק תומכות בי בשביל להיות חלק מהחוויה הנוכחית.

המציאות הזו קצת מזכירה לי יצירה

והרבה פעמים באמת משלבת בתוכה עשייה מהנה.

יש את החלק השני והפחות נוצץ של להיות בחוץ

החלק שבחשיבת יתר,

החוויה הפנימית הרבה פעמים לא נעימה ומשתלטת על החוויה החיצונית

(לא באמת אפשר להפריד בניהם)

הכוונה שיש חשש באיך אני רוצה לפעול בעולם,

אולי אפילו ניתוק בין הרצון שלי למה שקורה

ואז עולים פחדים,

אולי ריצוי אולי חוסר ביטחון.

החוויה שלי לא יכולה להיות ״נקייה״

אם בחלק הראשון הייתי חלק מהתנועה של מה שקורה עכשיו,

הרגשתי חלק בלתי נפרד.

אז עכשיו ההפרדה ביני לבין החוץ מאוד מורגשת ולא נעימה.

אבל גם יש פה קריאה פנימית שמשהו לא נכון לי וזה הזמן רגע לבדוק את העניין ואולי לשנות את המציאות

ובתכלס הרבה פעמים

הכוונה היא לקום וללכת.

בשני המקרים אני מאוד מחוברת אבל כל פעם למשהו אחר

בפעם הראשונה אל המציאות שבחוץ ויש לי זרימה נעימה איתה.

ובפעם השנייה למציאות שבפנים שדורשת ממני לשנות.

עכשיו אני חוזרת מלא אחורה

זוכרת שבפעם הראשונה עשיתי חלוקה בין הבפנים לבחוץ?

אז אני עוברת לחלק של הבפנים

זה הזמן להתמשאב!

לא משנה איך חיוויתי את הזמן בחוץ

אם זה היה נעים או פחות

אני צריכה לחזור אליי

לראות מה שלומי ומה אני צריכה להיות במקום שמרגיש לי בטוח ונעים.

אני אוהבת לשבת למדיטציה,

לתרגל נשימה או כתיבה

ולפעמיים הכל יחד

בימים קשים לשבת בלי גירויים

ולתת לכל המחשבות והתחושות לזרום

הרעיון בטכניקה הזו היא לראות את התנועה של החיים בין התרחבות להתכנסות

בין יציאה החוצה לחזרה פנימה

למצא איזון בין השקט והרעש

ולהבין שאני בתנועה כל הזמן

לראות מה אני צריכה בשביל לתת לה להמשיך לזרום לכבות גירויים (לכבות פיזית, אין מסכים אני מחשיכה את החדר ומדליקה תאורה חמימה) וזה הזמן שלי להתכנס ולהתמלא באנרגיה חדשה שתעזור לי לצאת חזרה.